תוספתא יומא ג׳

1 בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית מקום שמתחיל בחטאת על המזבח החיצון שם היה גומר על מזבח הפנימי על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן ממעלה למטה רבי יהודה אומר משם ר"א במקומו היה עומד ומחטא ועל כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שכנגד אלכסון שהיה נותן מלמעלה למטה.

2 הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים לא היה מזה לא על האפר ולא על הגחלים אלא על גגו של מזבח והיה נכפפת על הקיר על כל הזייה טבילה נתן על הקרן מכן ומכן כשר מן הקרן ולפנים פסול.

3 שינה מתן קרנות פסול אם חסר אפילו אחת מן המתנות פסול הקדים מתן שבע למתן ארבע יחזור ויתן מדם מתן שבע על מתן ארבע עד שלא גמר את המתנות שבפנים יצא ושפך שירי הדם ליסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון היה שופך אל יסוד דרומי רש"א אלו ואלו ליסוד מערבי אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהם ד"ר מאיר וחכ"א אין מעילה בדמים.

4 כל מעשה יום הכפורים האמורים על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום חוץ מן הוצאת כף ומחתה שאם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי א"ר יהודה בד"א בדברים הנעשים בפנים בבגדי לבן אבל בדברים הנעשים בחוץ בבגדי זהב אע"פ שהקדים מעשה לחבירו מכל הנעשים מה שעשה עשוי נתן מקצת המתנות בפנים ונשפך הדם יביא אחר ויתחיל בתחלה מבפנים ר"א ור"ש אומרים ממקום שפסק גמר את המתנות שעל הפרוכת שבפנים ונתן מקצת מתנות שבחוץ על המזבח ונשפך הדם יביא אחר ויתחיל בתחלה מבחוץ ר"א ור"ש אומרים ממקום שפסק גמר את המתנות שבחוץ ונתן מקצת מתנות על המזבח ונשפך הדם יביא דם אחר ויתחיל בתחלה על המזבח ר"א ור"ש אמרו ממקום שפסק גמר את המתנות שעל גבי המזבח ונשפך הדם אין מתן היסוד מעכב וכולן מטמאין בגדים ונשרפין בבית הדשן דברי ר"א ור"ש וחכמים אומרים אין מטמאין בגדים ואין נשרפין בבית הדשן אלא האחרון הגומר את המלאכה בלבד.

5 אמר רבי יוסי זה סימן כל היוצא מבפנים להנתן בחוץ נוטל מן הסמוך לפנים וכל הנוטל מבפנים להנתן בחוץ נותן על הסמוך לפנים נתן מדם הפר בפנים בחוץ מדם השעיר בפנים בחוץ הפנימים עלו לו והחיצונים לא עלו לו נתן מקצת המתנות שבפנים ונשפך הדם יביא אחר ויתחיל בתחלה על הפרוכת נתן מקצת המתנות על המזבח ונשפך הדם אע"פ שלא נתן כנגד היסוד יצא שנאמר ויקרא ט״ז:כ׳ וכלה מכפר אם כפר כלה דברי ר"ע רבי יהודה אומר אם כלה כפר אין מתן היסוד מעכב וכולן כנגד היסוד יצאו שנאמר שם וכלה מכפר.

6 פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן ולא הספיק להקריבן עד שנמצאו הראשונים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת הצבור מתה רבי יהודה אומר תמות ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם. ב' שעירי יום הכפורים מצותן בהגרלה אע"פ שלא הגריל עליהן רשאי לשנותן בדברים אחרים משהגריל עליהן אין רשאי לשנותן בדברים אחרים פסח שלא קרב בראשון יקרב בשני לא קרב בשני יקרב בשלישי מעות שלא קרבו בראשון יקרבו בשני לא קרבו בשני יקרבו בשלישי חגיגה שלא קרבה בראשונה תקרב בשני לא קרבה בשני תקרב בשלישי לא קרבה בשלישי תקרב להבא שעירי הרגל שלא קרבו ברגל יקרבו בר"ח לא קרבו בר"ח יקרבו ביום הכפורים לא קרבו ביום הכפורים יקרבו לרגל שבא ושמתחלה לא הוקדשו לקרבנות צבור אלא על מנת לקרב על המזבח החיצון.

7 מת שעיר המשתלח עד שלא זרק הדם של ראשון אע"פ שלא התודה עליו יצא שנאמר ויקרא ט״ז:כ׳ יעמד חי עד מתי יהא זקוק להיות חי עד וכלה מכפר את הקדש דברי ר' יהודה ר"ש אומר עד שעת וידוי.

8 רבי יוסי אומר כך הוא אומר חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל. כבש עושין מפני אלכסנדרין שהיו מתלשין בשערו ואומרין לו טול וצא טול וצא יקירי ירושלים מלוין אותו עד סוכה ראשונה מפני שעשר סוכות בתוך שנים עשר מילין היו דברי ר"מ רבי יהודה אומר תשע סוכות בתוך עשרה מילין היו רבי יוסי אומר חמש סוכות בתוך עשרה מילין היו מערבין מזו לזו א"ר יוסי בן ר' יהודה יכולני אני לעשותן שתי סוכות.

9 שאלו את ר"א הרי שחלה שעיר המשתלח מהו להרכיבו אמר להם יכול הוא להרכיב את אחרים חלה משלחו מהו לשלחו ביד אחר אמר להם כך תהיו בשלום ואני דחאו ולא מת מהו שירד אחריו וימיתנו אמר להם כך יהא אויבי מקום וחכ"א חלה שעיר מרכיבו חלה משלחו ביד אחר דחאו ולא מת ירד אחריו וימיתנו.

10 שעיר המשתלח אע"פ שאין מטמא בגדים מטמא אוכלין ומשקין דברי ר"מ וחכ"א אין מטמא אוכלים ומשקים מפני שהוא חי ואין חי מטמא אוכלין ומשקין מאימתי מטמא בגדים משיצא מחומת ירושלים דברי ר' מאיר ור' יהודה אומר משעה שיגיע לצוק ר"ש אומר משעת דחייתו לצוק.

11 פרים הנשרפים אע"פ שאין מטמאין בגדים מטמאין אוכלין ומשקין דברי רבי מאיר ושעיר המשתלח אין מטמא אוכלין ומשקין מפני שהוא חי ואין חי מטמא אוכלין ומשקין מאימתי מטמאין בגדים משיצאו מחומת העזרה דברי ר"מ רבי יהודה אומר לאור ר"ש אומר משיצית האור ברובן.

12 היכן שורפין אותן בבית הדשן הגדול חוץ לירושלים לצפונה של ירושלים חוץ לשלש מחנות וזקופין של כהנים היו מעמידין סביבות המערכה מפני דוחק העם כדי שלא יהו קופצים לראות ונופלין לתוך המדורה אחד השורף ואחד המסייע בשעת שריפה מטמאין בגדים אבל המסדר את המערכה ומצית את האור לאלתר אין מטמא בגדים.

13 שמונה ברכות מברך באותו יום על התורה כדרך שמברכין על התורה בבית הכנסת על העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון כסדרן ועל המקדש ברכה בפני עצמו ועל ישראל ברכה בפני עצמן ועל הכהנים ברכה בפני עצמן ושאר תפלה תחנה ובקשה שעמך ישראל צריכין להוושע מלפניך וחותם בשומע תפלה כל העם קורין שלהן כדי להראות חזיתן לרבים.

14 ר"א אומר כך סדר קרבנות היו מקריבין פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של שחר ואחר כך פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך אילו ואיל העם ואחר כך שבעת כבשים תמימים ר' עקיבה אומר פר העולה ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר שנאמר במדבר כח מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד וגו' ואח"כ פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ שנאמר במדבר כט מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם ואחר כך אילו ואיל העם רבי יהודה אומר משום ר"א אחד קרב עם תמיד של שחר וששה קריבין עם תמיד של בין הערבים.

15 יום טוב עושה לאוהביו ומעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערבית ונתזה צינורא מפיו ונפלה על בגדיו נכנס אחיו ושמש תחתיו בכהונה גדולה ראתה אמן של אלו שני כהנים גדולים בו ביום.